חיילים מפלוגה ב' מחזור 1953 חוזרים לפנות בוקר מאחת מפעולות התגמול. במרכז מניף את ידיו הלוחם האמיץ זיתוני. הנשק של לוחמי הפלוגה היה בעיקר רובי מאוזר צ'כיים, תת-מקלע "סטן" ומקלעי "ברן" אנגליים לקצינים היה טומיגן. פעולות התגמול עזרו בגיבוש אחוות לוחמים וגאוות יחידה   

סיפורה של פלוגה ב' הוא סיפורו של כור היתוך, ספורה של אחת מהצלחות הצנחנים באינטגרציה ומיזוג גלויות.
מחזור הגיוס של חודש מרץ 1953 היה דל, לא היו מספיק מתנדבים כדי לגייס פלוגה שלמה לכן גויסה רק מחלקה אחת. מחלקה מוזרה הייתה, חבריה רובם עולים חדשים בני עדות המזרח דוברי ערבית, צרפתית ופרסית. מיעוטם הגיעו מאירופה עם עליית הנוער. שמות המשפחה הנפוצים במחלקה היו: אברג'יל, אבוחצירא, ברטי, אלמליח, אבוטבול, ניזרי, ששון, דנוך, חדד ומסעוד. היו גם בעלי שמות נדירים יותר כמו וינר, גולדין, אברמוביץ וקפוש. היות ובגדוד 890 בפיקודו של יהודה הררי, היו כבר מחלקות 1, 2, 3, בפלוגה א', נתנו למחלקה החדשה את השם "מחלקה 4". נקבע שמחלקה זאת תהיה המחלקה הראשונה בפלוגה ב' ואת שאר המחלקות יגייסו בקיץ. הררי מינה את  ג'קי קונפורטי, הקצין הצעיר יוצא בולגריה, לפקד על המחלקה בתקופת הטירונות. חיילי הגדוד הותיקים יותר ראו את המחלקה החדשה בריצת בוקר והדביקו לה את הכינוי "מחלקת השחורים".
בחודש נובמבר 1953 הושלם גיוסם של מחלקות 5, 6, והררי מינה את אהרון דוידי לפקד על הפלוגה החדשה, פלוגה ב', אולם הכינוי של מחלקה 4 הוצמד מעתה ע"י חיילי הגדוד לכל הפלוגה אשר נקראה מאז ועד היום "פלוגה ב' השחורים של דוידי". עוד בטרם הושלמה הרכבת הפלוגה יצא כוח ממחלקה 4 בפיקודו של דוידי לפעולת התגמול בקיביא (קיביה). החיילים בהיותם עדיין טירונים, שימשו בעיקר להובלת חומר נפץ להריסת בתים.
בשנת 1954 השתתפו לוחמי הפלוגה בפעולות תגמול רבות ביניהן פעולת נחלין בפיקודו של דוידי ופעולת מכון המים בפיקודו של משה ינוקא. 

בשנת 1954 לאחר המיזוג של יחידה 101 בגדוד 890, מונה אריק שרון כמפקד גדוד 890 ואהרון דוידי קיבל את תפקיד סגן מפקד הגדוד. מיד לאחר מכן מונה סרן שלמה באום כמפקד פלוגה ב'. כסגנו מונה הג'ינג'י סגן אביגדור קנריק. המהפך הפיקודי בפלוגה הושלם עם מינויים של מפקדי מחלקות וסמלים, כולם יוצאי יחידה 101. בפיקודו של דוד בן עוזיאל (טרזן) אבטחו לוחמי פלוגה ב' את גבולה הדרומי של המדינה ובעיקר ליוו שיירות מירוחם לאילת. לוחמי פלוגה ב' השתחררו משרות סדיר באוגוסט 1955 והמשיכו לשרת בצנחנים במסגרת גדוד 771.