|
בן
אליהו ואסתר. נולד ביום כ"ב בכסלו תר"ץ
(24.12.1929)
בתל-אביב. דור
שלישי בארץ. בן למשפחת אצילים מרוקאים: סבו היה יועץ
השולטן המרקשי, אשר עזב את כהונתו מאהבתו הרבה
לציון, והוא
היה יהודי יחיד בין אלפי-הערבים בלוד, אשר בה התישב; אביו,
שירש את בית-מסחרו וזכה להערצת כל יודעיו,
העדיף להקים
ביתו בתל-אביב הצעירה למען חינוך ילדיו. אחרי שסעדיה סיים
את לימודיו בבית-הספר לדוגמא למד שנתיים בגמנסיה
העברית "הרצליה" ולאחר-מכן סיים את המוסד החקלאי
בבן-שמן. השתתף במלחמת-הקוממיות ונלחם בחזיתות שונות,החל בצפת בצפון וכלה ברחובות
בדרום. במשך ארבע שנות-חייו
האחרונות שירת בצבא-הקבע בדרגת סרן פיקד על חלק
מהכוחות שהשתתפו בקרב עזה. ביום ו' באדר תשט"ו
(28.2.1955)
פרץ
בראש חייליו, כבש מחנה צבאי מצרי מוגן והמשיך למחנה שני בראש החוליה הפורצת.
התנגדות-האויב היתה נמרצת ובהתקדמו בראש אנשיו, גלוי לאש-האויב,
פגע בו
כדור וכך מצא את מותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. אחרי נפלו
צויין
לשבח
ע"י
הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין,
על
גבורה ורוח מנהיגות למופת,
ובשנת 1973
הוענק לו עיטור העוז ע"י
הרמטכ"ל, רב-אלוף
דוד
אלעזר,
זכרו הועלה בספרו
של
אורי
מילשטיין "מלחמות הצנחנים".
|
|
יהי זכרו ברוך.
 |
