|
|
מייסדי המשפחה |
||
|
ç
לבני הדור הראשון ç לבני הדור השני ç לבני הדור השלישי ç לבני הדור הרביעי ç לבני הדור החמישי ç לבני הדור השישי ç לבני הדור השביעי ç ליומן המשפחה 1898 - 1948 ç למקום קבורתם של המייסדים |
תולדות המשפחה הענפה שלנו
שזורים בתולדותיה של ארץ-ישראל במאה ושמונים השנים האחרונות. זהו
סיפורה של תקופה היסטורית, סיפור תקופת העת החדשה בארץ ישראל. תקופה
שבה החלה פעילותה של התנועה הציונית המודרנית וקם והתבסס בארץ הישוב
היהודי הקרוי "ישוב חדש". תחילתה של המשפחה בשנות העשרים של המאה ה-19
בעיר העתיקה כאשר ירושלים הייתה חלק מן האימפריה העותומאנית והמשכה
בשכונות שאותן בנו יהודים מחוץ לחומותיה של ירושלים כאשר הארץ נשלטה
ע"י המנדט של ממשלת בריטניה. בני המשפחה חיו בתקופת מלחמת העולם
הראשונה ובזמן שבו פורסמו הצהרת בלפור וה"ספר הלבן". בני המשפחה שלנו
שרדו את מאורעות תרפ"א (1921) ופרעות תרפ"ט (1929) שבהן התרחש הטבח
הנורא ביהודי חברון וירושלים ונטלו חלק בהקמת האצ"ל וה"הגנה" בשנות ה-
1930, במלחמת העצמאות בשנות ה- 1940 והקמת צה"ל ומדינת ישראל בשנות
1940 - 1950. |
|
מייסדי
המשפחה - דור
ראשון לילידי ירושלים |
|
|
מייסדי המשפחה בני הזוג בינה ואברהם-פייביש בונים נולדו
|
|
|
בינה בונים הייתה מכונה בפי כל בּוֹבֶּע בּוֹנֶה ובעלה כונה פייביש.
על מקור המשפחה לא נמצאו מסמכים אולם בסיפורי מורשת נאמר שהוריהם
של בינה ופייביש עלו לירושלים מהונגריה כנראה בסוף המאה ה-18. |
|
|
|
|
|
||||||||||||||||||||
|
שלמה ליכטשיין 1856 - 1922 |
||||||||||||||||||||
|
|
|
מייסדי המשפחה
- דור
שני לילידי ירושלים |
|
|
משפחת שיינה-בלומה בונים ור' משה בן אברהם
ואלקה שטרן
הם בני הדור
השני לילידי ירושלים אשר גדלו בעיר העתיקה. ר' משה
שטרן היה תלמיד צעיר בישיבה של תלמידי "החתם
סופר" ברובע היהודי, ולמד את מקצוע החייטות.
לאחר נישואיו לשיינה בלומה עזב את הישיבה
והתקבל כאברך ב"כולל שומרי החומות" שבו
למדו בני אשכנזים יוצאי הונגריה. בשנות ה- 70 של
המאה ה- 19 עזבה משפחת שטרן את העיר העתיקה
ועברה לגור באופן זמני בשכונת "משכנות
שאננים". ר' משה עבד כחייט מומחה לתפירת
חליפות גברים ומדים לקציני הצבא התורכי ובני
המשפחה זוכרים את חנות החייטות שלו שהייתה
ממוקמת עד ליומו האחרון, ליד שער יפו. רק בסוף
המאה ה-19 זכתה משפחת שטרן לקבל דירה
בשכונת
"בתי אונגרן" אשר נוסדה בשנת 1898. שכונה זו
נבנתה בתרומת נדבנים מהונגריה עבור מי
שהשתייכו לקהילת יוצאי הונגריה בלבד. קהילה
זו נקראת "שומרי החומות" משום שנהגו שלא
לעזוב את ירושלים אפילו לזמן קצר. ר' משה שטרן
נפטר בשנת תרע"א 1911.חלקת הקבר שלו נמצאת בהר הזיתים, רישומים על פעילותו ועדויות על
בני משפחתו נמצאו בספרי יומן המשפחה של "כולל שומרי החומות".
ספרים אלה מתעדים את ההתחשבנות של נקודות
זכאות של בני משפחת שטרן עם כולל שומרי החומות
בין השנים 1898 - 1928 ושם מוזכרים שמות בני המשפחה
וכן תאריכי לידה ופטירה. |
![]() |
||
|
בשנת 1898 ביקר בירושלים חוזה המדינה בנימין זאב הרצל במטרה לראות את עיר הקודש ולהיפגש עם הקיסר פרנץ יוזף ירום הודו, שהגיע לעיר כדי לחנוך את כנסיית "הגואל". הרצל הגיע ברכבת מיפו והתעקש ללכת ברגל מתחנת הרכבת למלון (בבית מרקס אצל משפחת שטרן ברחוב ממילא), בדרכו, עבר דרך שכונת "משכנות שאננים" והתעכב ליד קבוצת יהודים מקבלי פניו. שיינה הייתה אז בין הנשים שהגישו להרצל בכבוד רב מגש ובו לחם ומלח כפי שנוהגים בקבלות פנים למלכים ונשיאים. באותה שנה עברה משפחת שטרן להתגורר בשכונת מאה שערים בבתי אונגרן. כעשר שנים לאחר פטירתו של בעלה ר' משה ב- כ"ח טבת תרע"א (1911), עברה שיינה ביחד עם הבת הצעירה שרה פרידה להתגורר בשכונת "בית יעקב" ליד רחוב יפו. בתקופה זו התנדבה שיינה לעזור לחברה קדישא בקיום מצוות טיהור המת וארגון התכריכים. שיינה נפטרה במוצאי יום הכיפורים י"א תשרי תש"ח 24.9.1947 ונקברה בבית עלמין זמני בשכונת שייך באדר (כיום ליד משכן הכנסת). בשנת 1951 נקברה בבית העלמין בסנהדריה. |
|
|
|
|
מייסדי המשפחה
- דור
שלישי לילידי ירושלים |
|
|
|
|
1.
אברהם שרגא (פייביש) שטרן,
נקרא על שם סבו (אברהם-פייביש) וגם על שמו של הדוד שרגא שנהרג. פייביש נולד בעיר העתיקה
בירושלים בשנת 1871 ולכן אינו מופיע ביומן המשפחה לחלוקת כספים של כולל "שומרי
החומות". פייביש היה גבר חסון, עם שיער שטני ועיניים
כחולות. איש עבודה חרוץ שהיה בשנות ה- 1930, בעל מכולת בשכונת קריית משה
בירושלים. התחתן עם חיה-נעמי ולזוג נולדו 5 ילדים: א. הבת ציפורה שטרן
התחתנה עם קרוב משפחתה משה ליכטשיין (הבן של סבתא פריידה וסלומון ליכטשיין)
ולהם 3 ילדים: שלמה ז"ל נפל במלחמת השחרור, יודקה יהודה ליכטשיין מרמת גן,
בינה קנישינסקי – (על שמה של הסבתא בינה בונה). ב. הבן של פייביש, אהרון
שטרן, התחתן עם בתיה ושינה את שם משפחתו משטרן לבר-כוכבא. להם נולדו 2 בנים:
יגאל שטרן (שהיגר לקנדה), חגי בר כוכבא החי בחו"ל. ג. הבת מָאשָה נקראה על שם הסבא
והתחתנה עם יהודה שניידר. ד. הבן שמואל שטרן התחתן עם סטלה, היגר
לאנגליה ונולד להם בן אחד בשם
מרטין.
ה. יעקב שטרן - היגר לארה"ב, נישא לבלה ונולדו להם
שתי בנות, פרל וביאטריס. פייביש שטרן נפטר בירושלים ביום יט' אדר ת"ש,
29 בפברואר 1940 בהיותו בן שישים ותשע.
אשתו חיה-נעמי נפטרה "בדמי ימיה" ביום כ"ה ניסן
תרצ"ח, 26 לאפריל 1938. שניהם נקברו בהר הזיתים סמוך לקברו של האב
משה שטרן. לפרטים נוספים על משפחת חיה-נעמי ואברהם שרגא
פייביש שטרן, ראו בפרק הבא: |
|
|
משפחת אברהם שרגא שטרן |
||
|
|
|
4.
אלקה רבקה שטרן. הבת האמצעית של שיינה ומשה
(בתמונה מימין), נקראה על שם אמו של ר' משה: אלקה-רבקה. אם המשפחה שלנו
נולדה במזל טוב בשנת תרמ"ו
1886 ואנו מקדישים לתאור קורותיה פרק נפרד. |
|
|||
|
|
פנחס צוקרמן והאחיות לבית שטרן. על ר' פנחס ראו בפרק מיוחד. |
|||
|
יוסף יעקב קווטינסקי (יוסי) בנם הצעיר של שרה ויצחק קווטינסקי, נפל במילוי תפקידו בצה"ל. |
||||