מייסדי המשפחה
חקר, ערך, כתב ועיצב: ד"ר אריה גילאי

 
ç לבני הדור הראשון
ç לבני הדור השני
ç לבני הדור השלישי
ç לבני הדור הרביעי
ç לבני הדור החמישי
ç לבני הדור השישי
ç לבני הדור השביעי
ç ליומן המשפחה 1898 - 1948
ç למקום קבורתם של המייסדים
 

תולדות המשפחה הענפה שלנו שזורים בתולדותיה של ארץ-ישראל במאה ושמונים השנים האחרונות. זהו סיפורה של תקופה היסטורית, סיפור תקופת העת החדשה בארץ ישראל. תקופה שבה החלה פעילותה של התנועה הציונית המודרנית וקם והתבסס בארץ הישוב היהודי הקרוי "ישוב חדש". תחילתה של המשפחה בשנות העשרים של המאה ה-19 בעיר העתיקה כאשר ירושלים הייתה חלק מן האימפריה העותומאנית והמשכה בשכונות שאותן בנו יהודים מחוץ לחומותיה של ירושלים כאשר הארץ נשלטה ע"י המנדט של ממשלת בריטניה. בני המשפחה חיו בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובזמן שבו פורסמו הצהרת בלפור וה"ספר הלבן". בני המשפחה שלנו שרדו את מאורעות תרפ"א (1921) ופרעות תרפ"ט (1929) שבהן התרחש הטבח הנורא ביהודי חברון וירושלים ונטלו חלק בהקמת האצ"ל וה"הגנה" בשנות ה- 1930,  במלחמת העצמאות בשנות ה- 1940 והקמת צה"ל ומדינת ישראל בשנות 1940 - 1950.
אתר זה מביא את עיקרי ההתרחשויות במשפחה ועוד ניתן להוסיף עליהן כהנה וכהנה, לתקן לגרוע ולדייק בפרטים ולא עלי לגמור המלאכה.

 

 מייסדי המשפחה - דור ראשון לילידי ירושלים
משפחת בינה ואברהם בּוּנים

מייסדי המשפחה בני הזוג בינה ואברהם-פייביש בונים נולדו
בעיר העתיקה בירושלים בשנות העשרים של המאה ה - 19.

מגדל דוד

בינה בונים הייתה מכונה בפי כל בּוֹבֶּע בּוֹנֶה ובעלה כונה פייביש. על מקור המשפחה לא נמצאו מסמכים אולם בסיפורי מורשת נאמר שהוריהם של בינה ופייביש עלו לירושלים מהונגריה כנראה בסוף המאה ה-18.
סיפור תולדות המשפחה מתחיל עם עליית יהודי הונגריה לארץ ישראל בהשפעת הרב משה סופר שהיה מכונה - החת"ם סופר. הרב סופר נולד בשנת תקכ"ב 1762 ונפטר בשנת תקצ"ט 1839, הוא היה מנהיגה הרוחני של יהדות הונגריה בסוף המאה ה- 18 וראש ישיבה. הרב סופר כתב ספר פירושים בהלכה בשם "חידושי תורת משה" ולכן נקרא חת"מ. בדומה לגאון מוילנה, החתם סופר הטמיע בתלמידיו את אהבת ציון וירושלים ועודד אותם לעלות לארץ ישראל. אלה מתלמידיו שעלו והתיישבו בירושלים לא יצאו ממנה עוד, ועל כן נקראו "שומרי החומות". שם זה דבק בהם עד היום.
 בעשור הרביעי של המאה ה-19 חיו בירושלים כמה אלפי יהודים אשר היו מחולקים לעדות. בובע בונה ופייביש השתייכו לעדה אשכנזית-פרושית ולקהילה ההונגרית אשר רובה התגורר בשטח "חורבת רבי יהודה חסיד" שבעיר העתיקה בירושלים. לזוג בונים נולדו בתקופה זו שלושה ילדים.

ילדי בינה ואברהם פייביש בונים.

 

Freide Lichtschein
Salomon Lichtschein

הבן הבכור שרגא הבת שיינה בלומה (יפה)
והבת הצעירה פריידה.

 
Sheine Stern


כרטיס הביקור של חייט הצמרת (Marchand Tailleure) שלמה ליכטשיין.
הצילומים של צדוק בסן ובאדיבות מיקי ליכטשיין, מאיר שלף, אריק שלף.

 

במחצית המאה ה- 19 התרחש אסון במשפחה כאשר הבן שרגא נהרג והותיר אחריו את אשתו האלמנה חווה ובנו היתום מרדכי - צבי. כדי להנציח את שם האב ז"ל שונה שמו של הבן מרדכי צבי בן שרגא ל - מרדכי צבי שרגא שהוא אבי שושלת שרגא. הנכד, שלמה שרגא היה מפעילי חברה קדישא "קהילת ירושלים". הנין מרדכי צבי שרגא הוא אביו של אליעד שרגא, מיסדה של התנועה לאיכות השלטון בישראל.
פריידה הבת של בינה ואברהם בונים, התחתנה עם שלמה ליכטשיין שכונה במשפחה "פֶטֶר סלומון" (הדוד שלמה). שלמה נולד ביום ט'ו סיון תרט"ז 18.6.1856, היה חייט צמרת וסוחר קרקעות ממולח אשר עם השנים צבר ממון רב. משפחת ליכטשיין התגוררה בנחלת שבעה ולאחר מכן בבית גדול בשכונת "בית דוד" שליד נחלת שבעה. לאחר הקמת הרבנות הראשית לא"י הוסיפו קומה לבית דוד ובשנת 1922 עבר להתגורר בה הרב הראשי הרב קוק. במשפחה זוכרים היטב את הסוס והכרכרה הפרטית שבה נהגו פטר סלומון ואשתו פריידה להגיע משכונת נחלת שבעה לביקור אצל בני משפחת שטרן בבתי אונגארן ואחר כך בשכונות בית יעקב ואבו בסל. שלמה ליכטשיין היה בורר בכל הסכסוכים המשפחתיים, ומונה אפוטרופוס על נכסים של אלמנות ויתומים במשפחה. לזוג ליכטשיין נולדו 13 ילדים (משפחות אברמוב (אבירם), ורשבסקי פרופסורסקיי, הלחמי ועוד). שלמה ליכטשיין נפטר באופן פתאומי לאחר ארוחת צהרים ביום י' אייר תרפ"ב 8.5.1922  שמו של פטר סלומון הונצח במשפחה כאשר "שלמה" צוקרמן הנכד של שיינה נקרא על שמו, שלמה ליכטשיין הנכד של אברהם שרגא פייביש שטרן שנפל במלחמת השחרור, נקרא על שמו, ולהבדיל הנין של פייביש נקרא גם הוא שלמה ליכטשיין.
שיינה בלומה (יפה) בונים - הבת של בינה ואברהם, נולדה במחצית המאה ה - 19 בשנת תר"ח (1848) והתחתנה עם ר' משה שטרן שהיה בנה הצעיר של אלקה - רבקה. בתקופה זו החריף מאוד מצב הדיור ברובע היהודי בעיר, בעיקר בשל עלייה והגירת יהודים אל הרובע. בשנות ה-60 וה-70 של המאה החלו בני המשפחה וצאצאיהם לעבור לגור בשכונות החדשות - "משכנות שאננים" ונחלת שבעה, ומאוחר יותר, בזכות היותם צאצאים ליוצאי הונגריה, עברו להתגורר בשכונת "בתי אונגרן". בני הקהילה ההונגרית בירושלים הקימו בשנת 1876 חברה בשם "עבודת אדמה וגאולת הארץ" אשר שלחה את חבריה ובראשם את ר' דוד גוטמן ור' יהושע שטאמפר להקים את פתח-תקוה, אם המושבות.

שלמה ליכטשיין 1856 - 1922

     

מייסדי המשפחהדור שני לילידי ירושלים
משפחת שיינה ומשה שטרן

 

 

משפחת שיינה-בלומה בונים ור' משה בן אברהם ואלקה שטרן הם בני הדור השני לילידי ירושלים אשר גדלו בעיר העתיקה. ר' משה שטרן היה תלמיד צעיר בישיבה של תלמידי "החתם סופר" ברובע היהודי, ולמד את מקצוע החייטות. לאחר נישואיו לשיינה בלומה עזב את הישיבה והתקבל כאברך ב"כולל שומרי החומות" שבו למדו בני אשכנזים יוצאי הונגריה. בשנות ה- 70 של המאה ה- 19 עזבה משפחת שטרן את העיר העתיקה ועברה לגור באופן זמני בשכונת "משכנות שאננים". ר' משה עבד כחייט מומחה לתפירת חליפות גברים ומדים לקציני הצבא התורכי ובני המשפחה זוכרים את חנות החייטות שלו שהייתה ממוקמת עד ליומו האחרון, ליד שער יפו. רק בסוף המאה ה-19 זכתה משפחת שטרן לקבל דירה בשכונת "בתי אונגרן" אשר נוסדה בשנת 1898. שכונה זו נבנתה בתרומת נדבנים מהונגריה עבור מי שהשתייכו לקהילת יוצאי הונגריה בלבד. קהילה זו נקראת "שומרי החומות" משום שנהגו שלא לעזוב את ירושלים אפילו לזמן קצר. ר' משה שטרן נפטר בשנת תרע"א 1911.חלקת הקבר שלו נמצאת בהר הזיתים, רישומים על פעילותו ועדויות על בני משפחתו נמצאו בספרי יומן המשפחה של "כולל שומרי החומות". ספרים אלה מתעדים את ההתחשבנות של נקודות זכאות של בני משפחת שטרן עם כולל שומרי החומות בין השנים 1898 - 1928 ושם מוזכרים שמות בני המשפחה וכן תאריכי לידה ופטירה.
שיינה בלומה שטרן לבית בונים, הבת של בינה ואברהם-פייביש בונים, נולדה בירושלים בשנת תר"ח (1848). במשך כ - 30 שנה (1870 - 1901) נולדו לשיינה ומשה שטרן הרבה ילדים אולם רק 7 ילדים נותרו בחיים (2 בנים ו-5 בנות) ואלה מהווים את הגרעין למשפחת שטרן המורחבת. שיינה הייתה אשה חכמה, דמות יוצאת דופן, פעילה ועסקנית למען הציבור. עם השנים הייתה למנהיגת המשפחה. שמה של שיינה יצא למרחוק כמומחית בטיפולים הומיאופתים וכירופרקטים. בעזרת מרקחת שהכינה מעשבים, שמנים ואבקות הייתה מטפלת בפצעים ודלקות. גברים "שנתפס להם הגב" או נשים שנכנס בהן כישוף או "שד", היו בין המתדפקים על דלת ביתה

 

בשנת 1898 ביקר בירושלים חוזה המדינה בנימין זאב הרצל במטרה לראות את עיר הקודש ולהיפגש עם הקיסר פרנץ יוזף ירום הודו, שהגיע לעיר כדי לחנוך את כנסיית "הגואל". הרצל הגיע ברכבת מיפו והתעקש ללכת ברגל מתחנת הרכבת למלון (בבית מרקס אצל משפחת שטרן ברחוב ממילא), בדרכו, עבר דרך שכונת "משכנות שאננים" והתעכב ליד קבוצת יהודים מקבלי פניו. שיינה הייתה אז בין הנשים שהגישו להרצל בכבוד רב מגש ובו לחם ומלח כפי שנוהגים בקבלות פנים למלכים ונשיאים. באותה שנה עברה משפחת שטרן להתגורר בשכונת מאה שערים בבתי אונגרן. כעשר שנים לאחר פטירתו של בעלה ר' משה ב- כ"ח טבת תרע"א (1911), עברה שיינה ביחד עם הבת הצעירה שרה פרידה להתגורר בשכונת "בית יעקב" ליד רחוב יפו. בתקופה זו התנדבה שיינה לעזור לחברה קדישא בקיום מצוות טיהור המת וארגון התכריכים. שיינה נפטרה במוצאי יום הכיפורים י"א תשרי תש"ח 24.9.1947 ונקברה בבית עלמין זמני בשכונת שייך באדר (כיום ליד משכן הכנסת). בשנת 1951 נקברה בבית העלמין בסנהדריה.

 


מייסדי המשפחהדור שלישי לילידי ירושלים
 ילדי שיינה-בלומה ור' משה שטרן

 

 1. אברהם שרגא (פייביש) שטרן, נקרא על שם סבו (אברהם-פייביש) וגם על שמו של הדוד שרגא שנהרג. פייביש נולד בעיר העתיקה בירושלים בשנת 1871 ולכן אינו מופיע ביומן המשפחה לחלוקת כספים של כולל "שומרי החומות". פייביש היה גבר חסון, עם שיער שטני ועיניים כחולות. איש עבודה חרוץ שהיה בשנות ה- 1930, בעל מכולת בשכונת קריית משה בירושלים. התחתן עם חיה-נעמי ולזוג נולדו 5 ילדים: א. הבת ציפורה שטרן התחתנה עם קרוב משפחתה משה ליכטשיין (הבן של סבתא פריידה וסלומון ליכטשיין) ולהם 3 ילדים: שלמה ז"ל נפל במלחמת השחרור, יודקה יהודה ליכטשיין מרמת גן, בינה קנישינסקי – (על שמה של הסבתא בינה בונה). ב. הבן של פייביש, אהרון שטרן, התחתן עם בתיה ושינה את שם משפחתו משטרן לבר-כוכבא. להם נולדו 2 בנים: יגאל שטרן (שהיגר לקנדה), חגי בר כוכבא החי בחו"ל. ג. הבת מָאשָה נקראה על שם הסבא והתחתנה עם יהודה שניידר. ד. הבן שמואל שטרן התחתן עם סטלה, היגר לאנגליה ונולד להם בן אחד בשם מרטין. ה. יעקב שטרן - היגר לארה"ב, נישא לבלה ונולדו להם שתי בנות, פרל וביאטריס. פייביש שטרן נפטר בירושלים ביום יט' אדר ת"ש, 29 בפברואר 1940 בהיותו בן שישים ותשע. אשתו חיה-נעמי נפטרה "בדמי ימיה" ביום כ"ה ניסן תרצ"ח, 26 לאפריל 1938. שניהם נקברו בהר הזיתים סמוך לקברו של האב משה שטרן. לפרטים נוספים על משפחת חיה-נעמי ואברהם שרגא פייביש שטרן, ראו בפרק הבא:
2. חיים דב (ברל) שטרן היה ילד מרדן, עזב את הארץ בגיל צעיר ונעלם. מיד לאחר נסיעתו נגרע מרשימת המקבלים כספי חלוקה של כולל שומרי החומות. לימים התברר כי חיים-דב התחתן בצרפת ובשנת 1902 נולדה לו בת בשם הנריאטה. מאוחר יותר הצטרף כאנרכיסט ללגיון הזרים הספרדי ונהרג במלחמת האזרחים בספרד. בשנת 1959 חידשה הבת שלו, הנרייטה, את הקשר עם צאצאי משפחת שטרן באמצעות מודעה בעיתון. בנה - פול ספוקויני יפה התואר, ביקר בארץ פעמים מספר.
3. אסתר שטרן הבת הבכורה הייתה עקרת בית לדוגמא. חרשת מגיל צעיר בשל מחלה, אולם בחכמתה הרבה ידעה להבין היטב את הפונים אליה על פי תנועות השפתיים. בשכונה כונתה "טייבלה" (מלשון טאוב - חרשת). אסתר התחתנה עם אליהו לייב שלייפר שהיה צורף כלי כסף וזהב. לזוג נולדו בשכונת אהל שלמה 7 ילדים: א. אברהם שלייפר התחתן עם יהודית ולהם 3 ילדים: מאיר שלף, אריאלה אללוש, דפנה הייניק. ב. זאב (ולבלה) שלייפר התחתן עם פנינה ולהם 4 ילדים: עדינה מרקס, יו"ר האגודה לזכויות החולה ומי שחיברה את האמנה לזכויות החולה, פרופ' אליהו שלייפר החוקר הנודע למוסיקה יהודית, נעמי שלייפר, יהודית אבניר, דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. ג. משה שלף (שלייפר) פעיל מרכזי במפלגת פועלי א"י, מנהל שרות התעסוקה בירושלים. זכה בתואר יקיר ירושלים ויקיר ההסתדרות בירושלים. התחתן עם יפה ולהם 3 ילדים: אריק שלף, עודד שלף ואילה שפייזמן. ד. דב (ברל) שלף התחתן עם דבורה ונולדו להם 2 בנות: מוריה אלימלך וגליה קניגסברג. ה. חיה שלייפר התחתנה עם שלמה ברזובסקי ולהם 4 ילדים: יהודית מיזרוצקי, אלי ברזובסקי, אהובה קרוליק, אביבה וולצמן. ו. מָאשָה שלייפר התחתנה עם משה ברזובסקי ולהם 3 בנות: אריאלה נדה, נאוה כהן, אהובה קמחזי. ז. יהודית שלייפר, נפטרה בשנת 1929 בעודה נערה.
לפרטים נוספים על משפחת אסתר ואליהו לייב אריה שלייפר, ראו בפרק הבא:

משפחת אברהם שרגא שטרן
לפרטים ותמונות ראה בעמוד הבא:


אסתר ואלי לייב שלייפר. 1901.

4. אלקה רבקה שטרן. הבת האמצעית של שיינה ומשה (בתמונה מימין), נקראה על שם אמו של ר' משה: אלקה-רבקה. אם המשפחה שלנו נולדה במזל טוב בשנת תרמ"ו 1886 ואנו מקדישים לתאור קורותיה פרק נפרד.
5. לאה (רייזל) שטרן (בתמונה מימין), אשה חרוצה ואצילה נולדה בשנת 1890, נהגה לארח ולארגן בביתה את ליל הסדר לכל המשפחה. התחתנה עם אברהם קירשנבוים ועברה לגור בחיפה. הזוג היה חסוך ילדים. לאחר פטירתו של אברהם התחתנה לאה עם משה בלום, אלמן עם 3 ילדים. לאה נפטרה בירושלים בתאריך ה' אדר תשל"ט ונקברה בסנהדריה ליד אימה.
6. איטה ייטל שטרן
האחות הצנועה והשקטה (בתמונה מימין), נולדה בשנת 1893, התחתנה עם משה שטרנברג אשר כונה במשפחה מוישה-פייפר (משה החלילן). מוישה היה מוסיקאי ונגן ראשי בתזמורת המשטרה הבריטית, ומותיקי שכונת משכנות ישראל. לזוג נולדו 4 ילדים: אברהם שטרנברג התחתן עם אסתר, יעקב שטרנברג התחתן עם דינה, מרדכי שטרנברג התחתן עם דליה ורחל שטרנברג (בתמונה מימין) התחתנה עם משולם שכטר.
לפרטים נוספים על משפחת איטה ומשה שטרנברג ראו בפרק הבא:

7. חיה פריידה שטרן
נולדה במשכנות שאננים בשנת 1897 ונפטרה כעבור 14 חודשים.
8. שרה פריידה שטרן האחות הצעירה ובת הזקונים לבית שטרן (בתמונה מימין) נולדה בשנת 1901 בבתי אונגרן ובשנת 1921 עברה לגור עם אימה שיינה בלומה בשכונת בית יעקב. שרה התחתנה עם יצחק קווטינסקי, איש נאור, חכם וסמכותי, קבלן וסוחר נדלן. מונה ע"י המשפחה כאפוטרופוס של הילד היתום משה נגלר. לזוג שרה ויצחק נולדו 3 צאצאים: א. בינה - (נקראה על שם סבתה של שרה) התחתנה עם יהושע שוקה גרוסמן ולהם 3 ילדים: צחי (יצחק) גלבוע, דגנית שגיא, רחל אבניאלי. ב. משה קווטינסקי - התחתן עם חדווה ולהם 3 ילדים: צחי (יצחק) קווטינסקי, יוסי קווטינסקי, אירית. ג. יוסי - בנם הצעיר של שרה ויצחק, נפל במילוי תפקידו בצה"ל.
לפרטים נוספים על משפחת שרה ויצחק קווטינסקי, ראו בפרק הבא:

פנחס צוקרמן והאחיות לבית שטרן. על ר' פנחס ראו בפרק מיוחד.

יוסף יעקב קווטינסקי (יוסי) בנם הצעיר של שרה ויצחק קווטינסקי, נפל במילוי תפקידו בצה"ל.


         
להמשך תאור מייסדי
המשפחה - לחץ כאן
  ליומן המשפחה
1870 - 1948
  לתמונות מתקופת
הדור השני
  לתמונות של ילדי
משפחת שטרן
         


.
לראש העמוד   שלחו את כתובת האתר

.

www.gilai.com/family.htm
אתר תולדות המשפחה. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004
Family Geneology Site Copyright AGN © 2004