בני המשפחה מתגייסים להגנת המולדת

משה נגלר מתגייס לאצ"ל 1934

סמל האצ"ל

ייסוד האצ"ל. פרעות תרפ"ט (1929), פרעות הערבים החלו בירושלים. תחילתם בנאומי הסתה בשעת תפילת יום השישי במסגד "אל-אקצה", והמשכם בהתנפלות הערבים המוסתים על עוברי אורח יהודים. הפורעים הערבים פגעו ביהודי העיר העתיקה ומשם עברו אל השכונות היהודיות החדשות. מירושלים התפשטו הפרעות למקומות שונים ברחבי הארץ. הגרוע מכל קרה בחברון, שם עברו הערבים מבית לבית וערכו טבח ביהודים. במשך שבוע של פרעות, נהרגו ברחבי הארץ 133 יהודים ונפצעו 230. פרעות תרפ"ט עוררו תסיסה בשורות ה"הגנה" משום שהארגון לא היה ערוך כראוי ולא הגיב כנדרש על התקפות הדמים הערביות. חילוקי הדעות על רקע זה הביאו בשנת 1931 לפרישתו של אברהם תהומי מפקד ההגנה בירושלים, והקמתו של הארגון הצבאי הלאומי  אצ"ל בראשותו של אברהם תהומי.

אות האצ"ל

.  

בשנת 1929 סיים משה את ביה"ס תחכמוני ועבר ללמוד בביה"ס התיכון "סנט ג'ורג'". עם סיום הלימודים החל לעבוד עם פנחס צוקרמן בחנות להחלפת כספים בעיר העתיקה, ובמקביל הצטרף בשנת 1934 לאגודת הספורט "מכבי" ירושלים. בתקופה זו התארגנה קבוצה של סטודנטים שלמדו באוניברסיטה העברית ונודעה בכינוי "הסוחבה" - הרעות. חברי הקבוצה היו חברי ההגנה בירושלים שפרשו ממנה בעקבות אברהם תהומי. הם היו בין בוגרי הקורסים הראשונים של האצ"ל ומלאו בו תפקידי מפתח. בין חברי הקבוצה בלטו במיוחד דוד רזיאל, אברהם שטרן, והלל קוק אשר גייסו לאצ"ל את מרבית חניכי תנועת מכבי ירושלים וביניהם גם את משה נגלר. דוד רזיאל, שהיה מפקדו של משה נגלר, מונה בשנת 1937 למפקד האצ"ל והטיל על משה להיות מא"ז (מפקד אזור) ואחראי על כמה סליקים של נשק. פרטים אלה מופיעים בחליפת מכתבים של משה נגלר עם חברו .לספסל הלימודים אריה דרור מקריית חיים בשנת 1981.

בתמונה מימין: מסדר ותיקי האצ"ל ברחבת הכותל לשם קבלת - אות האצ"ל - בחודש אפריל 1979. משמאל: דוד רזיאל – רזי מפקד האצ"ל בירושלים.

חיילים אלמונים מאת: אברהם שטרן - יאיר -
 המנון האצ"ל והלחי משנת 1932
2 בתים ראשונים

בימים אדומים
של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש,
בערים בכפרים את דגלנו נרים
ועליו: הגנה וכיבוש

חיילים אלמונים
הננו בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמות.
כולנו גויסנו לכל החיים:
משורה משחרר רק המוות