האבות המייסדים של המשפחה שלנו עלו לארץ ישראל במאה ה- 18 מהממלכה האוסטרו-הונגרית באירופה. הייתה זאת בעיקר עליה אידיאולוגית המבוססת על ההכרה בקשר שבין עם ישראל לארצו, ובאמונה בגאולת ישראל. אמונת הגאולה הייתה הכוח המניע הקיומי של היהודים בכל העולם, והעלייה לארץ ישראל התאימה לאמונה זו. ההתנחלות והישיבה בארץ ישראל היו תמיד קשים מאוד בגלל המצב הביטחוני והמחסור הכלכלי. לכן, הגורם הבסיסי לעלייה והתנחלות לא היה הרצון למצוא בארץ חיים עשירים ונוחים אלא, בעיקר למלא אחר צו האמונה. 
חלק מבני משפחתנו עסקו לפרנסתם בעבודות שונות כגון חייטות וצורפות. חלקם למדו תורה בישיבות ולפרנסתם נזקקו לתמיכה כלכלית. אגודת כולל שומרי החומות הוקמה בירושלים כדי לתמוך בבני הקהילה ההונגרית במציאת פתרונות דיור ועזרה כספית לצורך מחיה. איסוף וחלוקת כסף לבני הקהילה נקרא מפעל החלוקה, והוא בוצע דרך קופת הצדקה של האגודה (קופת רבי מאיר בעל הנס). הכסף למפעל החלוקה נתרם על ידי תורמים יהודים בגולה. לתרומות אלה הייתה חשיבות כפולה: איסוף הכסף היה חשוב לגיבוש חיי הקהילה היהודית בגולה והיה חיוני להחזקת הישוב היהודי בארץ ישראל. על היתרונות והחסרונות של מפעל החלוקה במאה ה- 19 נכתבו עבודות רבות ואציין כאן רק את עבודתו של מאיר מנחם רוטשילד "החלוקה", הוצאת ראובן מס, ירושלים 1969.

מתוך היומן למדנו מספר פרטים חשובים. א. שיטת חלוקת הכסף. ב. תאריכים וארועים חשובים בחיי ההורים והילדים. שיטת החלוקה כפי שבאה לביטוי ביומן המשפחה, מבוססת על הענקת נקודות זכאות לכל אדם החבר בכולל שומרי החומות. תשלום כספי החלוקה – באידיש אומרים חליקע – התבצע בפועל אחת לשנה כאשר כל נקודת זכאות הייתה שווה כמה גרושים. ערכה של נקודת זכאות השתנה בכל שנה בהתאם למצבה הכספי של הקופה.
נקודות זכאות (גראדן) הוענקו ע"י הפקידים לפי המפתח הבא: