|
בתי הספר שבהם למדו בני המשפחה |
|
|
|
שפת הלימוד בירושלים. בסוף המאה ה - 19 ובתחילת המאה ה - 20 עדיין לימדו במרבית בתי הספר בשפות 'נוכריות'. בבתי הספר של 'עזרה' לימדו בגרמנית ובכי"ח לימדו בצרפתית ואילו האשכנזים למדו בשפת האידיש. המשכילים בירושלים הקימו את "חברת מדברי לשון הקודש" שתבעו ללמד רק בשפה העברית, ואילו החרדים שהיו הרוב המכריע בישוב, התנגדו בצורה נמרצת לכל ניצן של השכלה ובייחוד ללימוד בשפה העברית. גני הילדים ובתי הספר המודרניים החלו להתפתח רק בעשור השני של המאה ה - 20 עם הקמתם של הגימנסיה העברית וביה"ס תחכמוני בירושלים. |
|||
|
ç |
ה"חדר"
בבית היתומים דיסקין ה"חדר" בשערי חסד ה"חדר" בבית יהודה בית ספר תחכמוני ירושלים בית ספר לבנות ג' בירושלים בית ספר כי"ח – אליאנס בית ספר סנט ג'ורג בית ספר בית הכרם בית ספר הגימנסיה העברית |
בית
ספר דתי מעלה ירושלים בית ספר בית חינוך לילדי עובדים בית ספר בורוכוב גבעתיים בית ספר גבעת שלום תל אביב בית הספר הריאלי העברי בחיפה בית ספר תיכון עירוני ה' תל אביב בית ספר אורט סינגאלובסקי בית ספר ופנימייה "הדסים |
|||
![]() |
|
|||||||||||||||
|
ה"חדר" בבית יהודה שבשכונת
בית יעקב |
|
|
|
בית ספר תחכמוני ירושלים |
|
בית הספר תחכמוני נוסד בשנת תרס"ט (1909) ביוזמתם של משכילים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית, אולם, הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם יפה בשם "אהל שם" אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל תחכמוני מרדכי צ. אילן. בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים ובמשך כ- 95 שנה התחנכו בו אלפי תלמידים. בתחכמוני התגשם במלוא העוצמה פלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים. היו בו בני העם מכל הסוגים, השכבות והעדות. לא היו מחיצות והגבלות כך שגם מורים שהיו מסורתיים יכלו למצוא שפה משותפת עם שומרי מצוות. בשנת 2004 בית הספר הוא חרדי למהדרין. |
|
||
![]() |
אולם "אהל מרדכי" שימש במשך יותר משבעים שנים את מקהלת הילדים בניצוחו של מר תלמון ואת תזמורת ביה"ס תחכמוני בניצוחו של מר לבנון. בבית הכנסת שבאולם זה, אשר נוהל ע"י עמותה, התפללו משפחות רבות וביניהן: משפ. הרב אברהם שאג ממייסדי "המזרחי" (בנו דוד נפל עם מחלקת הל"ה), משפ. ריבלין, משפ. הקצין פלייסיג, משפ. מרגוליס, החזן טירנובר, משפחות צילקר וניצן, משפ. גולדברג (אביו של מבקר המדינה) משפ. הרב מרדכי אילן, משפ. יצחק נפחא ומרדכי ספרוני, ועוד רבים רבים |
|
|
![]() |
משה נגלר וזבולון צוקרמן
עוברים מהישיבה לביה"ס תחכמוני. היה זה בשנת 1925 כאשר האחים משה וזבולון היו כבר בני 12 החליטה סבתם הבובע שיינה שיש להעבירם לביה"ס המתקדם תחכמוני. אולם, רמת הידע שלהם בלימודי חול לא הייתה גבוהה, לכן סוכם עם המנהל שהילדים יוכלו להשתלב בתחכמוני רק בכיתה ד' ולא בכתה ו' בהתאם לגילם המבוגר.לא יקשה לשער את חבלי הקליטה של שני הבחורים הבוגרים בין ילדים הצעירים מהם בשנתיים! בשנת תרפ"ט (1929) סיימו משה נגלר וזבולון צוקרמן את לימודיהם בכתה ח' מחזור י"א בביה"ס תחכמוני כאשר היו כבר בני 16.... היה זה טכס סיום מרגש לשני הילדים כאשר כל תלמידי בית הספר עברו בשנה זו ממשכנו הישן (ברחוב שטראוס) לבית הספר הגדול והמשופץ ברחוב תחכמוני שבשכונת מקור ברוך. |
|
|
שלמה צוקרמן עובר מה"חדר" לתחכמוני. בשנת 1930 בהיותו בן 6 מסיים שלמה בהצלחה את לימודיו ב"חדר" של הרב אדלר ב"בית יהודה", ושוב, בהשפעתה של סבתו שיינה, נרשם גם הוא לכיתה א' בתחכמוני. את כתה ח' של מחזור כ', שלמה מסיים בשנת 1938, אהרון שפק, לימים אהרון דגן הבעל של אסתר צוקרמן, נולד בשנת 1920 והחל מגיל 6 למד בבית ספר תחכמוני אותו סיים בשנת 1934 ועבר לבית הספר התיכון "בית הכרם"
|
|
צוות המורים. בתחכמוני התגשם במלוא העוצמה פלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים. היו בו בני העם מכל הסוגים, השכבות והעדות. לא היו מחיצות והגבלות כך שגם מורים שלא היו מסורתיים יכלו למצוא שפה משותפת עם שומרי מסורת. כך היה גם המורה והמחנך הדגול של שלמה צוקרמן הלא הוא אליהו (לולו) הכרמלי (1891-1952). יליד חיפה שלמד בביה"ס כי"ח, לימד במנחמיה, טבריה וירושלים והיה חבר כנסת מטעם מפא"י בכנסות 1,2 |
||
|
|
||||
המורים והתלמידים בוגרי מחזור כ' בבית הספר תחכמוני ירושלים. שנת
1938
|
שורה עליונה משמאל לימין |
שורה שניה משמאל לימין |
שורה שלוש משמאל לימין |
תודה למר אביגדור רוסמן על איתור שמות התלמידים