בתי הספר שבהם למדו בני המשפחה

 

 

שפת הלימוד בירושלים. בסוף המאה ה - 19 ובתחילת המאה ה - 20 עדיין לימדו במרבית בתי הספר בשפות 'נוכריות'. בבתי הספר של 'עזרה' לימדו בגרמנית ובכי"ח לימדו בצרפתית ואילו האשכנזים למדו בשפת האידיש. המשכילים בירושלים הקימו את "חברת מדברי לשון הקודש" שתבעו ללמד רק בשפה העברית, ואילו החרדים שהיו הרוב המכריע בישוב, התנגדו בצורה נמרצת לכל ניצן של השכלה ובייחוד ללימוד בשפה העברית. גני הילדים ובתי הספר המודרניים החלו להתפתח רק בעשור השני של המאה ה - 20 עם הקמתם של הגימנסיה העברית וביה"ס תחכמוני בירושלים.
מאורעות תרצ"ו (אפריל 1936) מאורעות אלה היו פתיחת דמים קשה לקרב מכריע שערכו הערבים על דמותה של ארץ ישראל. היו אלה פרעות שארכו שלוש שנים והסתיימו בהישג מדיני לערבים עם פרסום הספר הלבן של מלקולם מקדונלד (17 למאי 1939). ההגנה בירושלים הייתה כבר מאורגנת ועמדה כולה על המשמר. מאות חברים ובני נוער עזבו את עבודתם, את לימודיהם ועמדו הכן בפרברי השכונות. עשרות סיירים, רצים וקשרים מבני הנוער סבבו ברגל ועל גבי אופנים והעבירו ידיעות על הנעשה בכל חלקי העיר

 

ç
ç
ç
ç
ç
ç
ç

ה"חדר" בבית היתומים דיסקין
ה"חדר" בשערי חסד
ה"חדר" בבית יהודה
בית ספר תחכמוני ירושלים
בית ספר לבנות ג' בירושלים
בית ספר כי"ח  – אליאנס
בית ספר סנט ג'ורג
בית ספר בית הכרם
בית ספר הגימנסיה העברית
בית ספר דתי מעלה ירושלים
בית ספר בית חינוך לילדי עובדים
בית ספר בורוכוב גבעתיים
בית ספר גבעת שלום תל אביב
בית הספר הריאלי העברי בחיפה
בית ספר תיכון עירוני ה' תל אביב
בית ספר אורט סינגאלובסקי
בית ספר ופנימייה "הדסים
 

הלימודים ב"חדר" ובישיבה

 
"החדר" בביה"כ בשכונת בית יעקב

 

ה"חדר" והישיבה ב בית היתומים דיסקין

 
 

פנחס-ניסן בן אהרון ופסיה צוקרמן נולד בצפת בשנת 1868, התייתם מהוריו בגיל צעיר והתחנך בבית היתומים דיסקין בעיר העתיקה בירושלים. במאמרו של אברהם משה לונץ (א. מ. לונץ, מורה דרך. ירושלים תרנ"א (1891) מהדורה מצולמת בהוצאת אריאל 1979. עמ' 150 - 151) נאמר כי "בית היתומים דיסקין נוסד בשנת תר"מ (1880), הנערים לומדים בו מלאכה אצל אומנים שונים ובערב ילמדו חומש ושולחן ערוך". ואכן, פנחס שהיה כבר בן 12 למד נפחות ופחחות ויצר מוצרים שימושיים. לדברי גב. וינגרטן, כלי המטבח שעשה פנחס מוצגים עד היום ב"מוזיאון חצר הישוב הישן" בעיר העתיקה. מומלץ לבני המשפחה לבקר במוזיאון כדי לראות את המוצגים 

 
     
 

ה"חדר" בשערי חסד ובישיבת עץ חיים

 
 

משה נגלר נולד בשנת 1913 והתייתם מאביו בשנת 1917. שנה לאחר מכן בהיותו בן 5 הכניסה אותו אלקה אמו ל"חדר" בשכונת שערי חסד. בגיל 9 לאחר שהצטרף למשפחת צוקרמן בשכונת שערי צדק, הוא עבר בשנת 1922 ביחד עם זבולון צוקרמן (הצעיר בילדי צוקרמן שהיה גם בן 9) לישיבה של תלמוד תורה "עץ חיים" שבשכונת מחנה יהודה. הישיבה הליטאית - עץ חיים, נוסדה בחצר "החורבה" של רבי יהודה החסיד בעיר העתיקה, אולם בגלל הצפיפות בנו לישיבה מבנה חדש ברחוב יפו, במרחק קצר משכונת שערי צדק. 3 שנים בילו השניים בלימודי קודש עד אשר בגיל 12 התערבה הסבתא בובע שיינה (אמא של אלקה צוקרמן) שהייתה בעלת דעות נועזות ומתקדמות, וקבעה בפסקנות: "משה וזבולון ילמדו בבית הספר המתקדם תחכמוני".

 

 ה"חדר" בבית יהודה שבשכונת בית יעקב
שלמה צוקרמן נולד בשנת 1924 וכאשר הגיע לגיל 5 התחיל את לימודיו בחדר של בית הכנסת בית יהודה שהיה במרכזה של שכונת בית יעקב. בחדר זה שנוהל ע"י הרב אדלר, למדו ילדים של בכירי העדה האשכנזית פרושית שרובם היו בני "הישוב החדש" והתנגדו לדרכם של החרדים בני "הישוב הישן" שהתקיימו מכספי החלוקה


בית ספר תחכמוני ירושלים

 

בית הספר תחכמוני נוסד בשנת תרס"ט (1909) ביוזמתם של משכילים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. באותה שנה הוקמה גם הגימנסיה העברית, אולם, הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך לבניינים שאמורים היו לאכלס את בית היתומים דיסקין. הבניינים שופצו וגם שוכלל אולם יפה בשם "אהל שם" אשר שימש לבית כנסת ולמטרות תרבותיות אחרות. כיום נקרא אולם זה "אהל מרדכי" על שמו של מנהל תחכמוני מרדכי צ. אילן. בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים ובמשך כ- 95 שנה התחנכו בו אלפי תלמידים. בתחכמוני התגשם במלוא העוצמה פלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים. היו בו בני העם מכל הסוגים, השכבות והעדות. לא היו מחיצות והגבלות כך שגם מורים שהיו מסורתיים יכלו למצוא שפה משותפת עם שומרי מצוות. בשנת 2004 בית הספר הוא חרדי למהדרין.

בית הספר תחכמוני ירושלים

בית ספר תחכמוני ירושלים  

אולם "אהל מרדכי" שימש במשך יותר משבעים שנים את מקהלת הילדים בניצוחו של מר תלמון ואת תזמורת ביה"ס תחכמוני בניצוחו של מר לבנון. בבית הכנסת שבאולם זה, אשר נוהל ע"י עמותה, התפללו משפחות רבות וביניהן: משפ. הרב אברהם שאג ממייסדי "המזרחי" (בנו דוד נפל עם מחלקת הל"ה), משפ. ריבלין, משפ. הקצין פלייסיג, משפ. מרגוליס, החזן טירנובר, משפחות צילקר וניצן, משפ. גולדברג (אביו של מבקר המדינה) משפ. הרב מרדכי אילן, משפ. יצחק נפחא ומרדכי ספרוני, ועוד רבים רבים

 

 
תחכמוני. תמונת מחזור 1929

משה נגלר וזבולון צוקרמן עוברים מהישיבה לביה"ס תחכמוני. היה זה בשנת 1925 כאשר האחים משה וזבולון היו כבר בני 12 החליטה סבתם הבובע שיינה שיש להעבירם לביה"ס המתקדם תחכמוני. אולם, רמת הידע שלהם בלימודי חול לא הייתה גבוהה, לכן סוכם עם המנהל שהילדים יוכלו להשתלב בתחכמוני רק בכיתה ד' ולא בכתה ו' בהתאם לגילם המבוגר.לא יקשה לשער את חבלי הקליטה של שני הבחורים הבוגרים בין ילדים הצעירים מהם בשנתיים! בשנת תרפ"ט (1929) סיימו משה נגלר וזבולון צוקרמן את לימודיהם בכתה ח' מחזור י"א בביה"ס תחכמוני כאשר היו כבר בני 16.... היה זה טכס סיום מרגש לשני הילדים כאשר כל תלמידי בית הספר עברו בשנה זו ממשכנו הישן (ברחוב שטראוס) לבית הספר הגדול והמשופץ ברחוב תחכמוני שבשכונת מקור ברוך.
בוגרי "תחכמוני" מחזור י"א תרפ"ט 1929
 את הלימודים סיימו בהצלחה 28 תלמידים. מופיעים בתמונה הבוגרים הבאים: חיים אלקינד, רפאל בן-יאיר, יעקב גאוני, אריה דרור, יעקב חפץ, אליהו חיים יפה, בנימין כהן, גדליה כהן, יעקב ניימן, אבשלום לוי, מרדכי ליפמן, משה מוצא, משה נגלר (מסומן בחץ כתום), יצחק נפחא, משה פינטו, זבולון צוקרמן (מסומן בחץ ירוק), יהודה שבח
 

 

שלמה צוקרמן עובר מה"חדר" לתחכמוני. בשנת 1930 בהיותו בן 6 מסיים שלמה בהצלחה את לימודיו ב"חדר" של הרב אדלר ב"בית יהודה", ושוב, בהשפעתה של סבתו שיינה, נרשם גם הוא לכיתה א' בתחכמוני. את כתה ח' של מחזור כ', שלמה מסיים בשנת 1938,
 אביגדור רוסמן, שהיה בן כיתתו של שלמה, מספר ש"הבחור הזה, שלמה צוקרמן, היה ה"חברהמן (ה"מסמר") של הכיתה
".

אהרון שפק, לימים אהרון דגן הבעל של אסתר צוקרמן, נולד בשנת 1920 והחל מגיל 6 למד בבית ספר תחכמוני אותו סיים בשנת 1934 ועבר לבית הספר התיכון "בית הכרם"

 

צוות המורים. בתחכמוני התגשם במלוא העוצמה פלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים. היו בו בני העם מכל הסוגים, השכבות והעדות. לא היו מחיצות והגבלות כך שגם מורים שלא היו מסורתיים יכלו למצוא שפה משותפת עם שומרי מסורת. כך היה גם המורה והמחנך הדגול של שלמה צוקרמן הלא הוא אליהו (לולו) הכרמלי (1891-1952). יליד חיפה שלמד בביה"ס כי"ח, לימד במנחמיה, טבריה וירושלים והיה חבר כנסת מטעם מפא"י בכנסות 1,2

 

אליהו (לולו) הכרמלי

תחכמוני. תמונת מחזור 1938

המורים והתלמידים בוגרי מחזור כ' בבית הספר תחכמוני ירושלים. שנת 1938

שורה עליונה משמאל לימין 
משה ברזובסקי
ישראל בדיל 
אריה פריצקי
ישראל חביב 
אמון יצחק
בר חיים
אמנון קורקידי בר-נס 
יחזקאל בן צבי בר-שביט 
 צבי גורל

שוכבים לפנים 
משה מלין
אשר שלנג

שורה שניה משמאל לימין 
אלימלך הלברייך 
אביגדור רוסמן 
הוכמן שמואל 
דוד בקר
נפתלי שנקר
יעקב חיון 
סמי קורקוס אלוני 
סמי ברוך
שמואל ספירטוס 
טוביה בז'רנו

שורה שלוש משמאל לימין 
יוסף טויסטר 
אברהם סבן 
יצחק דברה
שורה חמש משמאל לימין 
אשר דיאבילה
יעקב כהן
אריה סלוצקי
ציון דימנט
נחום ספיבק 
שלמה צוקרמן 
יצחק הר גיל 
חיזקיה תג'ר 
שמעון בן ישראל

תודה למר אביגדור רוסמן על איתור שמות התלמידים

 

מומלץ לראות תמונות מביקור המשפחה
בבית הספר תחכמוני בשנת 2004

   

         
להמשך תאור בתי ספר
של המשפחה - לחץ כאן
  ל   לע
         


.
לראש העמוד   שלחו את כתובת האתר

.

www.gilai.com/family.htm
אתר תולדות המשפחה. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004
Family Geneology Site Copyright AGN © 2004