 |
 |
|
שכונות מגורי המשפחה במאה ה - 20 |
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|||||||||
|
|
|
|
שכונת אהל שלמה היא שכונת "אָָבּוּ אל-בּסָל" |
|
בית הרב וינוגרד ראש
ישיבת עץ חיים אשר גר בקומה השניה.
בקומה ראשונה גרה משפחת אליהו לייב ואסתר
שלייפר אחותה של אלקה צוקרמן
ייסוד ובניית
השכונה. בשנת תרנ"א
(1891) בנה ר' יצחק ליפקין מכספו את שכונת "אהל-שלמה"
היא "אבו אל-בסל". יצחק ליפקין היה
ציוני דתי ואחד מזקני החלוצים הראשונים של
א"י, איש העלייה הראשונה- עליית
הבילויים (1882). הוא היה נציג מובהק של
"היישוב החדש" בירושלים, שהפך לאחד
הפעילים ביותר בשדה המסחר בארצנו. יבוא
הבצל היבש, שבו עסק, נתן לשכונה שייסד את
כינויה: "אבו אל-בסל". ליפקין התנגד
לבני "הישוב הישן" אנשי הכוללים
שהתפרנסו מכספי חלוקה ושנוררות, וחיבב
במיוחד את הפועלים, הסוחרים והאומנים
היהודיים המתפרנסים מיגיע כפם. יצחק
ליפקין נפטר בירושלים בשנת תרפ"ז (1927) בן
תשעים ושלוש, והניח אחריו משפחה
גדולה בת יותר ממאה נפשות אחד מנכדיו
הוא הרמטכ"ל והשר לשעבר אמנון ליפקין-שחק
שכונת אהל שלמה הוקמה באמצע בין שכונת "שערי
צדק" ממזרח לבין שכונת "בית יעקב"
הוותיקה מדרום. בשכונה הייתה חצר גדולה
מוקפת בתים בני קומה אחת או שתים. במרכז
החצר היה בור מים גדול המכיל מי שתייה.
מרבית הדירות בשכונה היו בנות 2 חדרים, חצר
מקורה עם מטבחון ושירותים וכן חצר פתוחה
עם בריכה לדגי נוי ואדמה לגידול תבלינים
וצמחי נוי. השכונה הייתה מוגנת ובטוחה
יותר משכונות שערי צדק או בית יעקב. שנת 1933
היא השנה שבה, כאמור, עברה משפחת צוקרמן
לגור בבית חיים ליפקין. הילדים הקטנים אסתר -בת
10- ושלמה (בן 9) התגוררו בחדר הגדול ביחד עם
אבא ואמא ואילו הילדים הגדולים זבולון ומשה נגלר, שהיו כבר בוגרי תיכון בני 20, גרו
בחדר הקטן
בית צוקרמן בשכונת אבו
אלבסל
אלקה ופנחס צוקרמן ניהלו אורח חיים דתי וביתם היה ספוג במסורת יהודית ליברלית בעלת מנהגים מרשימים אשר גיבשו את המשפחה והטביעו חותם עמוק בחיי הילדים, הנכדים והנינים. בימים ההם טרם היה חשמל בבית והתאורה הייתה באמצעות פנסי לוקס. את המים לאמבטיה חיממו ע"ג מדורת עצים בתוך תנור ה"גייזר", את האוכל היו מבשלים על פתיליה ופרימוס שהופעלו בנפט. את הכביסה היו משפשפים ביד על גבי קרש כביסה, לכביסה היו מוסיפים "כחול" כדי שתלבין ומייבשים אותה על חבל במרכז השכונה. זבולון צוקרמן היה כבר חשמלאי מוסמך וכעבור שנה תכנן ובנה בעצמו מערכת חשמל בכל הדירה והביא אור אל יושבי הבית הצנוע באבו אלבסל. בגלל המבנה המיוחד של שכונת המגורים, נרקמו בה חיי חברה עשירים. בדומה למשפחה אחת גדולה, הכירו כולם את כולם ולילדים לא חסרו מעולם חברים להרפתקאות ולמשחקים. בשכונה התגוררו אז בהרמוניה משפחות דתיות וחילוניות בני עדות שונות, אשכנזים (חסידים ופרושים), ספרדים, כורדים, עירקים ופרסים. רובם דיברו הייטב עברית אך הבינו גם את שפות האידיש, הלדינו והערבית. בני המשפחה שלנו השתלבו היטב בהווי השכונתי. ראו את רשימת דיירי השכונה.
|
להמשך תאור שכונות מגורי המשפחה - לחץ כאן |
לרשימה
היסטורית של כל דיירי השכונה |
ראו כאן על בית
העלמין בהר הזיתים |
||
|
|
||
| . | ||
 |
 |
|
|
. |
||
|
www.gilai.com/family.htm |
||