שרידי בית הכנסת אוהל יצחק
בעיר העתיקה
צילום: בני יע בץ

לאחר שייסדו את כולל שומרי החומות בשנת 1856, פנו בני הקהילה ההונגרית לבנות את בתי הכנסת שלהם. נרכשה חלקת קרקע בפינת רחוב המעלות העולה מרחוב הגיא (רחוב אל ואד) אל רחוב השלשלת, מול החנויות המוכרות מזכרות. לפי מאמרו של ישעיהו פרס (אם אשכחך ירושלים, רבעון לחקר ירושלים ותולדותיה, שנה ב' תשרי תש"ט עמוד יב' וכן בנספח עמ' יח'), נבנו במתחם שני בתי כנסת. האחד בית כנסת לעדת החסידים - אוהל משה - על שם ר' משה סופר הוא החתם סופר, והשני בית כנסת לעדת הפרושים - נחמת ציון. בשנת 1891 שופצו ונבנו במקום הזה בתי כנסת ובתי מדרש חדשים אשר נקראו - אוהל יצחק - על שמו של יצחק רצרטופר מהונגריה שנידב את הכסף. המבנה הגדול והמפואר אשר השתרע על פני שתי קומות, נעזב במאורעות 1929 שבמהלכם נהרגו מתפללים מבית הכנסת. הפורעים הערבים השתלטו על הבניין, הסירו את הגג ובזזו את הדלתות, החלונות והארונות. נותרו רק הקירות החשופים. משנת 1967 שכנה בקומה הראשונה הוצאת הספרים של בן ארזה. המבנה נרכש לאחרונה ע"י ארוין מוסקוביץ שעורך בו שיפוץ יסודי. בביקור שערכו במקום בני וסמדר יע בץ בחודש יולי 2004 במטרה לצלם את המבנה, הם הותקפו בצעקות ע"י מסומם ערבי

שרידי בית הכנסת אוהל יצחק
בעיר העתיקה. מבט לצפון
צילום: בני יע בץ

אולם בית הכנסת במרכזו הבמה

הספסל העתיק במרכז הבמה

ארון הקודש, הדוכן והמנורות 
להנצחת זכרו של פנחס צוקרמן

הקמת בית הכנסת. במרכזה של חצר מרוצפת אבן בשכונת בית יעקב, שוכן בית הכנסת המפואר "בית יהודה". לימינו בית מדרש ותלמוד תורה, הוא ה"חדר" שבו למד שלמה צוקרמן, ולשמאלו נבנתה ישיבה לאברכים. בית הכנסת, הישיבה ותלמוד התורה נבנו בשנת 1877 בתרומתו הנדיבה של יהודה אריה לויטס שהיה שו"ב (שוחט ובודק) בקהילה היהודית בבירמינגהם אנגליה.
במוסדות הלימוד והתפילה האלו התנהלו כל חיי הדת, התרבות והחברה של השכונות בית יעקב, אהל שלמה אבו אל-בסל שערי צדק ומחנה יהודה. בית הכנסת הזה היווה במשך שנים רבות מרכז רוחני לאשכנזים פרושים והתפללו בו נכבדי העדה ואנשי שם מפורסמים. מקום נכבד היה גם לבני משפחתנו המסועפת לדורותיהם ששמותיהם חרוטים על קירות בית כנסת. ביניהם: משפחות שטרן, שלייפר, שטרנברג, קווטינסקי, נגלר וצוקרמן. סיפורים רבים נכרכו סביב המוסד המפואר הזה וחלקם לוקטו בספרה של נירית שלו כליפא "נחלאות בלב עיר" בהוצאת יד בן צבי 2003.
לאחרונה ביקרו בני המשפחה בבית הכנסת ביום הולדתו ה-80 של שלמה צוקרמן והעלו זיכרונות. שלמה ואסתר דגן אחותו, זוכרים את המילים והמנגינה של רבים מקטעי התפילה וגם היכן ישב כל אחד מהמתפללים, נורית שניט, בת הדור החמישי, זוכרת כיצד שיחקה קלאס" על מרצפות החצר המרוצפת אבן בסוף שנות ה- 1940"
צדקה וגמילות חסדים. במסכת אבות מובאת אמרתו של שמעון הצדיק: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים". זאת הייתה תמצית אמונתו של ר' פנחס צוקרמן, אשר נהג לעבוד, ללמוד ולהתפלל, להתרחק משנוררים ולהאמין בחשיבות העזרה לזולת והתמיכה בעניים ונזקקים. במשך שנים רבות היה פנחס תורם נכבד לצדקה (בעיקר עבור בית היתומים דיסקין) מתן בסתר לעניים ותרומות לגמילות חסדים (גמ"ח) בבית הכנסת בית יהודה ועל כן חקוק שמו על לוח השיש בבית הכנסת עד עצם היום הזה.
בר מצווה לשלמה צוקרמן וחתונת אסתר צוקרמן. בשבתות ובחגים נהג ר' פנחס לסלסל בקולו את התפילות והזמירות ולעבור לפני התיבה כחזן. תמיד הקפיד שילדיו יגיעו אתו לבית הכנסת ובחג הפסח שנת תרצ"ז -1937- ערך בבית הכנסת ברוב עם את טכס בר המצווה של בנו הצעיר שלמה שהיה אז תלמיד בכיתה ז בבית הספר תחכמוני.  הטכס בשבת כלל עלייה לתורה וקריאת הפרשה. בסיום התפילה נערך קידוש אשר כלל כמובן כיבוד מיוחד עם קוגל ירושלמי מעשה ידיה של אלקה להתפאר. בסיום החגיגה הלכו כל המוזמנים לבית צוקרמן בשכונת אבו אלבסל לארוחת חג מיוחדת. לשם כך הוציאו מהחדר הגדול את כל המיטות והארונות וערכו שולחן כיד המלך.  . על חתונת אסתר ואהרון דגן ראה כאן
בית הכנסת כיום. לאחרונה חזרנו  להתפלל מידי פעם בבית הכנסת המשפחתי ואף לקיים בו אירועים חגיגיים. לכבוד לידתו של רועי, בנם הבכור של עידית ודן גילאי (י'ט בסיוון תשס"ד. 7.6.2004) נערך בו, בשבת, פרשת "קורח", קידוש לכל המתפללים. היה מרגש ביותר לגלות את שמות בני שתי המשפחות, גם זו של עידית וגם זו של דן, חקוקים בבית הכנסת. בידינו מפתח לדלת הכניסה לביהכ"נ וכל המעונין לבקר יכול לעשות זאת בכל עת לאחר תאום עם מפעיל האתר

לוח שיש להנצחת נדבנים
עם שמו של ר' פנחס צוקרמן



חנוכיית פליז עתיקה על אדן החלון. עובי הקירות יותר ממטר בבניין שנבנה בשנת 1877