פלוגת הקשר של חטיבת הצנחנים הסדירה 202
פלוגת חי"ק מוצנחת 347

מאת: אריה גילאי וגדי כץ

לכל המילים המודגשות בכחול יש קישורים נוספים באתר.

מחלקת הקשר של הצנחנים - ההיסטוריה של הפלחי"ק

 

עם הקמת גדוד 890 בסוף שנת 1950, ירשו הצנחנים מספר מכשירי קשר ששימשו את צה"ל במלחמת העצמאות. ובהם מכשירי איתות לילה מסוג "לוקאס", "פנס סטן" וכן דגלים ומכשירי "הליוגרף" לקשר איתות בשעות היום והלילה. היו אלה שרידי ציוד ותפיסת עולם של קשר צבאי על-פי המורשת הבריטית מתקופת מלחמת העולם השנייה.

בשנים 1951 – 1952 התגבשו בגדוד 3 פלוגות של לוחמים קרביים בפיקודם של יצחק ולקר, מרסל טוביאס ומיכאל קרטן. עם יציאתם לפעילות מבצעית בביטחון שוטף, חולקו לפלוגות אמצעי הקשר הבאים: "יוני דואר" , מ.ק. 300 ו-מ.ק. 536. אלה היו מכשירים מסוג "ווקי-טוקי" שיוצרו ע"י מוטורולה במלחמת העולם השנייה (ראו תמונה משמאל).

יונת דואר מוצנחת.

בארץ ישראל היה שימוש נרחב ביוני דואר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה, חברי מחתרת ניל"י השתמשו ביוני דואר

 להעברת ידיעות מודיעיניות. בתקופת השלטון הבריטי, הופעלו יוני דואר על ידי הפלמ"ח וההגנה בעיקר בקיבוצים. בראשית דרכו של צה"ל הופעל שירות יוני דואר כאחד מאמצעי הקשר של הצבא, תרומתו המשמעותית ביותר הייתה במבצע חורב בו היו היחידות הלוחמות מרוחקות מהפיקוד העליון.

שנת 1952. לוחמי פלוגה א' בפעילות ביטחון שוטף מדגימים מכשירי קשר בהרי ירושלים. מימין: יונת דואר ותא שובך נייד. באמצע: מ.ק. 300. משמאל: מ.ק. 536 "ווקי-טוקי"
באדיבות יובל נתן מכפר סבא

 

בין השנים 1951 – 1953 הוקם בבסיס תל נוף שובך מודרני שבו גידלו את להקת יוני הדואר של הצנחנים. השובך היה תחת פיקודו של שמעון הנדלר מיחידת היונאים המרכזית שהייתה בבה"ד 7 בצריפין. את השובך בתל נוף הפעילו לוחמים שעברו קורס צניחה ויצאו עם היונים שהיו מוחזקות בתוך שובך נייד לפעילות מבצעית. (ראה בתמונה משמאל). יונת הדואר הייתה אמצעי יעיל ומהיר להעברת הודעות מוצפנות ממפקד פלוגה ששהתה לדוגמה בהרי ירושלים בפעילות מבצעית אל מפקד הגדוד שהיה בתל נוף. השימוש ביונים להעברת מידע התבסס על העיקרון שהיונה תמיד תנסה לעוף חזרה ולנווט את דרכה אל ביתה הקבוע בדרך הקצרה ביותר ובמהירות יחסית גבוהה (כ- 50 עד 80 קילומטר לשעה). משך הזמן למשלוח הודעה ממושב אורה שבהרי ירושלים לחדרו של המג"ד בתל נוף נמשך כ-25 דקות בלבד.

מכשיר קשר מ.ק.300.
(נקרא בצבא האמריקני 300-SCR ובארץ גם בשם מק. 20). מכשיר מתקופת מלחמת העולם השנייה, נישא על הגב, שקל 16 קילוגרם וטווח השידור שלו היה מספר קילומטרים בודדים.

שנת 1952. הקשר - פנחס פז נושא מ.ק. 300. התמונה צולמה  בפסגת ההר מיס קרי ליד מושב אורה בהרי ירושלים.
באדיבות יובל נתן מכפר סבא

מכשיר קשר מ.ק.536
פותח בארה"ב כמכשיר "ווקי-טוקי" בשנות ה-1940. שקל כ-3 קילוגרם וטווח הדיבור שלו כ- 1 עד 1.5 קילומטר. הסוללה הספיקה ליום עבודה.

עם איחודם של גדוד הצנחנים 890 בפיקודו של יהודה הררי ויחידה 101 של אריק שרון בחודש ינואר 1954, החלה להתגבש בגדוד 890 מחלקת קשר מוצנחת בפיקודו של הלל באומפלד. המחלקה הייתה שונה מהמקובל ביחידות אחרות של צה"ל בכך שכללה בנוסף לקשרי החי"ר גם אלחוטני מורס וצפנים שכולם עברו קורס צניחה. המחלקה סיפקה קשר אלחוט מורס ליחידות הצנחנים בשטחי האימונים הפזורים בכל חלקי הארץ , וקשר לפלוגת הסיור שאבטחה את הערבה ואת שיירות האספקה והאוטובוסים בדרכם לאילת דרך מעלה העקרבים. האלחוטנים שהיוו את עמוד השדרה המבצעי של היחידה, היו ברמה גבוהה מאד כיוון שזו הייתה הרמה שנדרשה כתנאי לעבודה ברשת מטכ"ל אליה היה כפוף ישירות הקשר של גדוד 890. בנוסף לתפקידם כאלחוטני מורס השתתפו האלחוטנים כקשרי חי"ר במבצעים שונים כאשר צורפו אל מפקדי הכוחות.

1954. סג"מ דן ליף מ"מ בפלוגה ד', משתמש במ.ק. 536 בסיור לאורך הגבול ברצועת עזה, בתקופת פעולות התגמול.
מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט.

לקראת מלחמת סיני בשנת 1956, קיבלה היחידה ציוד "חדיש". את ה-מ.ק. 19 החליף ה-מ.ק. 109 שהיה מכשיר קשר בתחום התדר הגבוה, מיוחד לכוחות מוצנחים. את ה-מ.ק 300 החליף ה-מ.ק 10 שמשקלו היה כמחצית מקודמו, והטווח שלו גדול יותר. את המכשיר הנישא מ.ק 536 ששקל 3 קילו החליף המכשיר הקל מ.ק.6 שאיפשר להתקשר גם ל-מ.ק 10. היחידה קיבלה בנוסף גם מכשיר קווי "סודי ביותר" – הטלפרינטר. מה שהגביר את יכולות היחידה, ומחלקת הקשר התפתחה לפלוגת הקשר הראשונה.

 

ציוד קשר של פלוגת הקשר המוצנחת במבצע קדש
 
תוף עם כבל שדה 400 מ' טלפון שדה עם גנרטור ופעמון מ.ק 10 נישא על הגב.
משקלו  12 קילו.
מ.ק 190 ממותקן על רכב
 

הקמת פלוגת הקשר של חטיבת הצנחנים הראשונה

לקראת "מבצע קדש" בשנת 1956 הוקמה חטיבה סדירה ראשונה של צנחנים היא חטיבה 202, שהייתה מורכבת מהגדודים 890 (גדוד צנחנים סדיר),גדוד 88 (גדוד נח"ל מוצנח סדיר), גדוד ד' (גדוד צנחנים סדיר), גדוד 771 (גדוד מילואי צנחנים), גדוד 332 (גדוד מוצנח של מרגמות כבדות) ופלוגות חטיבתיות מקצועיות וביניהן פלוגת הקשר המוצנחת הראשונה – פלוגת חי"ק 347. בראשית שנת 1956 פורקה חטיבת "גבעתי". חייליה ואנשי הקשר שלה פוזרו ביחידות הלוחמות של צה"ל. הנועזים שבהם התנדבו לצנחנים וכך תוגברה פלוגת הקשר בקשרים מנוסים חדורי מוטיבציה, שהגשימו את חלומם לשרת ביחידת הקשר המבצעית ביותר של צה"ל. עוד בתחילת שנת 1956 הוכשרו קשרים ואלחוטנים אלה ביחד עם קשרים שנמנו על לוחמי גדוד 890. כך נבנתה פלוגת קשר מבצעית ברמה גבוהה בפיקודו של אורי גורן, מוותיקי "הגדעונים" של ההגנה ומדריך קשר ארצי.

מימין: גדי כץ, אברהם רקר, גדעון מחניימי, אפרים מרכוס, אריק שרון, לפני פעולת התגמול בקלקיליה מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט.

אורי גורן מפקד פלוגת הקשר הראשונה של הצנחנים

     
פלוגת הקשר בפעולות התגמול בשנת 1956

מחלקת קשר של הפלוגה על כל ציודה בפיקודו של אליעזר אליעזרי סופחה לגדוד 890 בפיקודו של רפול. מחלקת קשר נוספת בפיקודו של דן שליט סופחה לגדוד 88 בפיקודו של מוטה גור. מחלקות אלה לקחו חלק בפעולות התגמול שנערכו בשנת 1956 ובהם: מבצע יהונתן – פעולת א-רהווה, מבצע גוליבר – פעולת ע'רנדל, מבצע לולב – פעולת חוסאן ומבצע שומרון – פעולת קלקיליה.
כותב עמנואל ציוני: "בתחילת אוקטובר 1956 הצטרפתי כאלחוטן לפלוגת הסיירת שיצאה למסע חוליות. לאחר כמה ימים קיבלתי מברק שיש לאסוף מיד את החוליות ולהגיע לקיבוץ אייל. כשהגענו, נאמר לנו שלוחמי הסיירת יוצאים הערב לפעולת תגמול. גדוד 88 בפיקודו של מוטה גור יפרצו לבנין המשטרה בקלקיליה, והסיירת תבצע חסימה על כביש שכם-קלקיליה. המפקד דוביק תמרי שאל אותי "מה נעשה אתך?". עניתי, יש לי עוזי ומחסניות!!! טוב, בוא איתנו, פקד.  וכך מצאתי עצמי בלילה ביחד עם לוחמי הסיירת, שוכב בחסימה תחת אש תופת ויורה בכל דמות המתקרבת לעברנו. בפעולה זו נהרגו מספר לוחמים. אכן, אלחוטן הוא לפעמים גם לוחם".

מוטה גור ומימינו דני מט עם אלחוטנים בפתח משטרת קלקיליה, דקות לפני פיצוץ הבניין.

 

פלוגת הקשר במלחמת סיני

 

גולת הכותרת לפעילות המבצעית של פלוגת הקשר בשנת 1956 היתה ב"מבצע קדש". צוות אלחוטנים מפלוגת הקשר החטיבתית סופח למחלקת הקשר של גדוד 890 בפיקודו של קצין הקשר הגדודי אליעזר אליעזרי שצנחו עם לוחמי גדוד 890 באזור המזלג ליד פתחת המיתלה ובאמצעות מ.ק. 109 יצרו את הקשר של הגדוד אל מפקדת החטיבה שהייתה אז בתנועת שטח מהירה, יחד עם הגדודים האחרים להתחברות עם גדוד 890 שפתח את מבצע קדש בצניחה ההיסטורית. צוות אלחוטנים שני סופח למחלקת הקשר של גדוד 88 בפיקודו של קצין הקשר הגדודי דן שליט שלחמו בקרב הקשה בתוך מיצרי המיתלה. צוות אלחוטנים שלישי צורף למחלקת הקשר של גדוד ד' בפיקודו של קצין הקשר הגדודי יגאל תלמי והשתתפו בכיבוש תמד וא-נח'ל בסיני. במהלך הלחימה, מונה יגאל תלמי לקמב"ץ של גדוד ד' בפיקודו של אהרון דוידי, ואת מקומו כקצין קשר גדודי, תפס ירח יעקובי. מפקד פלוגת הקשר אורי גורן ליווה את אריק שרון עם מפקדת החטיבה. בעת הקרב על מיצרי המיתלה, שימש דן שליט קצין קשר גדודי. השטח שבו ישב כוסה באש משלושה כיוונים וכל תנועה בו הייתה כרוכה בסכנה חמורה.מאחר שבמקום המחסה לא השיג  קשר עם יחידות המשנה, יצא מידי פעם ועמד בשטח פתוח, חשוף משלושה כיוונים, והשיג קשר. על מעשה זה חזר במשך ארבע שעות, פעמים רבות ללא ספור. דן שליט גילה גבורה במילוי תפקידו הקרבי תוך חירוף נפש, על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז.

מימין: קצין הקשר של גדוד 88  דן שליט, עם מפקד הגדוד מוטה גור, בזמן קרב המיתלה.
צילום: אברהם ורד

סמל ברוך ארם מפקד מחלקת הקוונים של הפלוגה, הקים תחנת ממסר אלחוטית בנקודת תצפית
על קרב המיתלה, לשיפור הקשר בין הלוחמים למפקדת החטיבה.

 

         

 

 

 

פרסום ראשון של קוד הצפנה "אריה".
לחץ להגדלה
  מברקים סודיים מהמיתלה.
לחץ להגדלה
  תמונות
לחץ להגדלה
  נזכור את חברינו שנפלו במהלך השרות.
לחץ להגדלה
             

פלוגת הקשר לאחר מלחמת סיני

הפעילות של חטיבת הצנחנים לאחר מלחמת סיני התמקדה יותר באימונים, והקף הפעילות המבצעית הצטמצם מאד. גם פלוגת הקשר נערכה להמשך גיבוש תיקני ולאימונים, דבר שנמנע ממנה עם הקמתה בסערת ההכנות ל"מבצע קדש". האימונים הפכו ללחם חוק עבורה לתקופה ארוכה. בשנת 1957, הוחלף מפקד החטיבה אריק שרון וחטיבת הצנחנים 202 הפכה לחטיבה 35 בפיקודו של מנחם אבירם. בפלוגת הקשר, החליף הלל כרמלי את אורי גורן כמפקד הפלוגה. רבים ממייסדי הפלוגה פרשו והשתחררו לחיים אזרחיים. רובם המשיכו לשרת במילואים ביחידות קשר שונות בחטיבות הצנחנים.

 

הלל כרמלי - המפקד השני של פלוגת הקשר החטיבתית

   

 

רשימה שמית של חיילי פלוגת הקשר 347 מהקמתה ועד סוף שנת 1958

 
אבידן אלי ירושלים   גולדין אבנר קיבוץ מסילות   כרמלי הלל רמת גן   צדיק בינו הוד השרון
אבוהב לאה     גופמן יוסף קרית חיים   לוי דוד ירושלים   ציוני עמנואל קרית ביאליק
אהרוני יוחאי תל מונד   גורלי צליל כפר גלעדי   לוינטוב חיים חופית   צפדיה שלמה שוהם
אריכה אליאב פרדסיה   גורן אורי נחלת יהודה   מדר שאול חדרה   צפריר אריאלה קיבוץ יגור
ארליך יצחק קיסריה   גרובר  יצחק רעננה   מלמד משה  חולון   קופל אריק פתח תקוה
ארם ברוך נחלת יהודה   גרובשטיין ישעיהו קרית אליעזר   מנדל אמנון קרית ענבים   קורח אבנר חולון
באומפלד הלל     הלפרין יגאל ראשון לציון   מנדל עמוס קרית ענבים   קלמרו יהודה חולון
בוטנרו שבתאי ראשון לציון   הררי אברהם רמת גן   מנור אמנון ראש העין   קמחי אברהם יבניאל
בוקובצר גדעון     ויזר גדעון קיבוץ נען   מקייבסקי אורי אורנית   קראוס גדעון  
בזק בצלאל רמת השרון   ויסמן בן ציון ראש העין   נוימן יצחק רעננה   קרול רותי כפר גלעדי
בטאט רזי ירושלים   זאבי ציון חולון   עוקב אריה פרדסיה   קרן משה הרצליה
בטיש ניסים תל אביב   זמיר ישראל יהוד   עזרן יוסף בת ים   רביד שמוקלר גדעון קיבוץ הגושרים
ביגלר חזי נהריה   חיימסון עוזי כפר ורבורג   עריף אברהם     רזניק דדי באר שבע
בן  שמחון גבי מודיעין   חסון אריה חופית   פז מנחם     רטן יעקב רמת השרון
בן יעקב חגי גבעתיים   ידלינסקי אשר בת ים   פטמן ברוך ירושלים   רייטנר דוד חיפה
בן משה יואב חיפה   יעקובי ירח ראשון לציון   פינקלשטיין מנחם רמת גן   רשף יעקב ירושלים
בן נאים דפנה גבעת אבני   יפת אבשלום צור משה   פלומין רמי חיפה   שדה יוסף עכו
בנקר שלמה גבעתיים   כהן מוטי חיפה   פסטרנק חיים תל אביב   שווקה שאול אילת
בעדני מאירה חדרה   כהן רחמים רחובות   פפקין אליהו אילת   שמואלי אליהו ירושלים
בר צבי דוד רמת גן   כהנא מנשה חולון   פרויליך עמוס     שמיע עמוס רמת גן
ברוידה בנימין אבן יהודה   כץ גדי אילת   פרידלר עודד כפר ורבורג   שנקר-הרץ נמרוד משמרות 
גדות נתן  פתח תקוה         פרפרי עדני     שקד אשר   רמת השרון

 


         
למבנה חטיבת
הצנחנים 202
  להיסטוריה של
הצנחנים
  למלחמת סיני
מבצע קדש
         

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2017
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2017
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל