|
|
![]() |
|
| סמל הפטרה: הח'זאנה. ציור מאת דיויד רוברטס, 1839 | ההולכים לפטרה יצאו מבאר מנוחה, חצו את הגבול לירדן וניווטו דרכם בואדי חשיבה או בואדי מוסא. המרחק כ- 28 קילומטר. מפת המסלול של רחל סבוראי ומאיר הר ציון. | חזית המבנה המדהים ח'זאנת פרעון צילום: משרד התיירות הירדני 2005 |
|
|
||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||
|
קבוצה רביעית |
||||||
|
בחודש מרץ 1957 הלכו לפטרה ארבעה: הצנחן רם פרגאי (20) מתל אביב, בוגר בית הספר "כדורי", בוגר קורס מכי"ם בפלוגה ג' של אלישע שלם ולוחם בסיירת הצנחנים הראשונה (מחזור 56). וחיילי הנח"ל, מנחם בן דוד (20) מירושלים, בוגר בית הספר "כדורי". הקצין קלמן שלף (שלפסקי) (22) מגרעין שומריה בקיבוץ זיקים וקצין הצנחנים דן גלעד (23) מקיבוץ מזרע, היה זמן קצר ביחידה 101 והשתתף בפעולת התגמול בנחלין. הארבעה נהרגו וגופותיהם הוחזרו לארץ ע"י |
|
|
|
|
||
| הלגיון הירדני. על ימיהם האחרונים של הארבעה וההכנות להליכה, מספרת אראלה, חברתו של דן גלעד | ||||||
|
קבוצה חמישית |
||||||
![]() |
בנובמבר 1957 הלכו לפטרה, עמירם שי, איש משמר הגבול, וחברו מרדכי טובי (20) מרמלה אשר שרת בחיל האוויר. השנים נורו ונהרגו מיד לאחר שחצו את הגבול לירדן באיזור הערבה. ראה: מאמר המסכם מחקר אקדמי רטרוספקטיבי על תופעת ההליכה לפטרה, על צמיחתה והתפתחותה בשנות ה- 50. |
![]() |
||
|
מרדכי טובי |
המפה של זאב וילנאי כוללת את מיקום האתרים בפטרה. |
|||
|
קבוצה שישית |
קבוצה שביעית, שנות השמונים והתשעים |
|||
|
|
בתחילת שנת 1959 הגיעו לפטרה
הצנחנים שמעון רימון (כושי) וחברו ויקטור פרידמן
שהיה לוחם בצנחנים ובעל דרכון אמריקאי. השניים לא הגיעו במסע רגלי אלא
נסעו בג'יפ גנוב של האו"ם. כושי התגייס לצבא באוקטובר 1956 והתקבל
לסיירת הצנחנים מחזור
57 לאחר שחרורו פתח פונדק בערבה בקילומטר ה-101
לאילת, ובשנת 1978 פירסם את ספרו היחיד "אני כושי".
|
|
בשנות
החמישים לא הייתה קיימת טיילות של תרמילאים בעולם
אפילו בחברות השפע של המערב.
טיילות שכזאת החלה במערב שנים ספורות אחר-כך,
ולישראל הגיעה רק בסוף שנות השבעים.
עד 1967, לא היה שום מקום אחר שיחליף את המיתוס של פטרה.
פטרה נותרה
מחוז חפצו האולטימטיבי של הצבר. פטרה הייתה המקום הרחוק ביותר, הנועז
ביותר, המסוכן ביותר, המדברי ביותר והמיתולוגי ביותר
שהיה קיים. המרחבים העצומים שנפתחו לפני המטיילים הישראלים
בעקבות מלחמת ששת הימים, והראשון שבהם חצי האי סיני, לא
היו אפילו בחזקת חלום עד 1967. לכן את ההליכה לפטרה בשנות השמונים
והתשעים ניתן להגדיר "כהליכה אנכרוניסטית" (כפי שמסבירה
נסיה שפרן). |
|
|
שמעון (כושי) רימון |
||||
| בשנת 1960 נתפס ליד באר מנוחה משה קראוס (24) חברו של דרור לוי ז"ל בדרכו לפטרה. הוא נחקר, הוחזר לישראל והועמד לדין. | ||||
|
מאמרים וידיעות בעיתונות הכתובה
רפי רוזנפלד. "בחזרה
לפטרה". 1988. הסיפור המלא על הליכתם של דרור
לוי ודימיטרי ברמן לפטרה. .
אפרת המר. "הו הסלע האדום". כתבה מצולמת באתר האינטרנט "למטייל".
2006.
נסיה שפרן. "הסלע האדום - מבט לאחור". מאמר מתוך
הספר "תעודה: ארץ ישראל הישנה". ספרות, שירה והלחנה
עמוס עוז. "מנוחה נכונה" הוצאת כתר. 1982. סרטים עלילתיים וסרטים דוקומנטרים
רפאל
נוסבאום, במאי הסרט "חולות לוהטים". 1960.
סרט עלילתי בהשתתפות השחקנים: אברהם ברזילי ; דליה לביא; גילה אלמגור;
הלל נאמן; עודד תאומי; אורי זוהר; עודד קוטלר
סרט
עלילתי באורך מלא על שלושה ישראלים ההולכים לסלע האדום. הסרט עורר
בזמנו סערת רוחות, בגלל הדמיון בינו ובין פרשת ההליכה לפטרה. |
|
בניית האתר, עיצוב, מחקר, כתיבה ועריכה: ד"ר אריה גילאי |