מאת: ד"ר אריה גילאי  וסא"ל (מיל') דוד בן עוזיאל (טרזן)

המאמר - מורשת הקרב שהנחילו צנחני העשור הראשון לצה"ל - עיקרו בסקירת התנהגותם של חיילים ומפקדים באימונים ובקרבות של אותה תקופה, תוך שימת-לב מיוחדת לערכים שהניעו אותם לנהוג בדרך שנהגו.

לאחר כל פעולה בוצע בצנחנים תחקיר מבצעי והצלבת גרסאות. לכל משתתף בתחקיר מסוג זה היה ברור שיוכל למסור רק סוג אחד של דיווח – דיווח אמת. זאת הייתה המסורת. מפקדי הצנחנים באותה תקופה עשו מאמצים גדולים להקפיד בהדרכת הלוחמים ליושר אישי, אמינות ומהימנות. דיווחי אמת, לטוב ולרע, חיוניים לבניית אמון הדדי בין חיילים ומפקדים. אמון זה הוא מרכיב חשוב בנכונות לבצע מטלות שיש בהן סיכון חיים.

3. התפתחות ערכי מורשת מורכבים

v רוח לחימה

רוח לחימה הוא ביטוי המעיד על כוונה ונכונות מלאה להיאבק ולהשתתף בלחימה מתוך הכרה אמיתית בצורך להגן על הבית הלאומי.  הכרה זו מהווה את המניע הנפשי הבסיסי של הלוחם להזדהות עם מטרת הלחימה.

דבריו הברורים של ראש הממשלה דוד בן גוריון בעקבות הטרור הערבי בתחילת שנות ה- 50, הציתה בלב הלוחמים שלהבת הקרבה. וכך אמר בהתייחסו אל העולים החדשים שהגיעו לארץ: "עלינו להוכיח להם [לעולים החדשים] כי דמם אינו עוד הפקר; כי יש מדינה ויש צבא לעם היהודי, אשר לא ירשו כי יעשו בהם עוד שפטים; כי יש מחיר לחייהם ולרכושם. עלינו לזקוף קומתם לנטוע בהם הרגשת קוממיות וגאווה, עלינו להמחיש להם כי מי שקם עליהם לא ימלט מעונש, כי הם אזרחים במדינה ריבונית האחראית לחייהם ולשלומם".

פעולות הגמול שבאו בעקבות הטרור הזה בשנים 1953 - 1956 נרשמו בתודעת החיילים כמלחמת הגנה צודקת ולגיטימית שנכפתה עלינו על ידי אויבנו. הכרה זו בצדקת המעשה הייתה השלב הראשון בטיפוח רוח הלחימה של הצנחנים.

רוח-הלחימה בצנחנים הלכה והתפתחה בהדרגתיות לאחר סיום הטירונות. כאשר הוכרז מצב הכן בבסיס תל נוף, התגלתה תופעה ייחודית של קצינים וחיילים המפסיקים באחת ומרצון את חופשתם, ומגיעים במהירות לבסיס שמא יחמיצו את ההכנות ליציאה לפעולה. בזמן מצב-הכן, האווירה בבסיס הייתה מרשימה, פעילות קדחתנית בהכנת רשימות של חוליות וצוותי קרב, התרוצצות קולנית להשלמת ציוד וניסוי כלי נשק בתוך הבסיס. כל אלו יצרו המולה רעשנית בעלת אופי וצביון מיוחדים והרגשה שהחייל מקבל את כל האמצעים משום שזקוקים לו. הרגשה זו נתנה ללוחם תחושת שייכות ושותפות אמיתית.

תחושת שייכות זו הקטינה במידה רבה את מפלס החרדה והורידה את רמת הפחד לקראת מבצע שיש בו סכנת חיים. אמנם החרדה והפחד לא נעלמו אך במקומם החלו להגיח תכונות של אומץ לב ותעוזה. תכונות אלו הם הרכיבים העיקריים ברוח הלחימה ההתקפית.

רוח לחימה התקפית התאפיינה בנכונות ושאיפה להגיע לקרב מגע פנים אל פנים עם האויב. אחת הפעולות החשובות לגיבוש רוח לחימה על ידי קרב מגע הייתה פעולת כיסופים - מבצע עין תחת עין.
 

<      פעילות המוצבים המצריים ברצועת עזה התבטאה ביריות על חיילי צה"ל שעסקו בסיורים לאורך הגבול. כגמול על התקפות אלה הותקף בתאריך 10/07/1954, מוצב צבאי מצרי מבוצר בגדרות, תעלות ושדות מוקשים מול כיסופים. במוצב כ- 50 חיילים בתוך עמדות חפורות. כוח הצנחנים כלל 45 לוחמים ועתודה קטנה. הונחו חסימות בדרכי תגבורת אפשרית. המוצב נכבש ולאויב 10 הרוגים מספר פצועים ושני שבויים. היתר הספיקו לברוח. נלקח שלל של נשק קל ובינוני. אבדותינו הרוג וחמישה פצועים. אריק שרון פיקד על המבצע שבו השתתפו 4 כוחות בגודל מחלקה בפיקודם של מאיר הר ציון, אלי גוזני, סעדיה אלקיים (סופפו) ועמיקם רחלין. מרסל טוביאס ואפרים מרכוס פיקדו על החסימות. אריק נפצע ברגלו ולאחר הפעולה הועלה בדרגה לסגן אלוף. בפעולה זו הופעלה לראשונה שיטת לחימה ביעדים מבוצרים והיא שימשה כדוגמה ואב טיפוס לרוח לחימה תוך חתירה לקרב מגע בתוך תעלות חפורות.

 דוגמה נוספת לרוח הלחימה ההתקפית התרחשה בפעולת כינרת כאשר מאיר הר ציון פרץ עם פלוגתו למוצב המרכזי בכורסי, וזכה לקבל על כך את עיטור העוז. וכך מתאר מאיר את הפריצה:
 

<     "התגלינו. אנחנו ממש בתוך המוצב. קדימה ! להמשיך לחתוך את הגדר. לחתוך מהר, מהר ! החיפוי אש !! הבזוקה רועמת, מטח תת מקלעים מכסה על תקתוק המספרים החותכים, הגדר נכנעת להם. נפרץ! לוחש יהודה ומקפל את המספרים. "קדימה, להסתער !" אנחנו מזנקים פנימה. אש נשלחת לעברנו מהבניין. החוליות מתפזרות ורצות במהירות, כל אחת למקום שנקבע מראש. "איתן, ימינה, לתעלה!" אני שואג. "אלישע עבור את הבניין, עבור אותו מהר !".
"מהירות. עליה בנוי הכל. אנחנו פועלים נגד כוח עדיף. הפתרון – הפתעה, מהירות. אנו נצמדים לקיר הבניין. המנורה מאירה את הדמויות הרוחשות בתוכו. יוסי מטיל מטען הרועם ומכסה את הכל בעשן שחור. אנחנו ממטירים אש. הבניין משתתק." (הר ציון, "פרקי יומן", ע' 206).

השאיפה להגיע לקרב נעשתה לאחד מיסודותיה של רוח הלחימה בצנחנים. מסורת זו של רוח לחימה התקפית יצרה את ההשראה לרוח לחימה של צה"ל בכלל. המודל של קצין צנחנים השואף להגיע ללחימה, הפך להיות דגם לחיקוי עבור צה"ל כולו

להמשך המאמר - לחץ כאן